מחיקת רישום פלילי 

המשמעות המעשית היא שהחוק קובע איזה גורמים יהיו רשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם, ובמשך כמה זמן לאחר שהסתיימו ההליכים נגדו. כל עוד מידע לא התיישן הוא גלוי בפני גורמים רבים יותר. לאחר שהתיישן, ובמהלך תקופת המחיקה, המידע גלוי בפני מספר גורמים מצומצם יותר.

הגוף המנהל את המרשם הפלילי המתייחס להרשעות והחלטות של בית המשפט הוא משטרת ישראל. משטרת ישראל יכולה אף לנהל מרשמים אחרים משלה פרט למרשם הפלילי האמור (כגון: המרשם המשטרתי).

כיצד לחשב את תקופת ההתיישנות החלה על ההרשעה?

דוגמא 1: במידה והעבירה בוצעה על-ידי בגיר אשר הורשע ונדון למאסר בפועל של שנה ביום 1.1.2013 - הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2021 (קרי 7 שנים + שנת מאסר).

דוגמא 2: עבירה בוצעה על-ידי קטין אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2013 - הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2016 (קרי שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין).

דוגמא 3: במידה והעבירה בוצעה על-ידי קטין אשר הורשע ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2013 - הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2021 (שלוש שנות מאסר + חמש שנות התיישנות).

מחיקת רישום פלילי

זוהי תקופה הנמנית עם תום תקופת ההתיישנות, ובמהלכה המידע הפלילי אינו חשוף עוד בפני גורמים רבים, ונותר לעיונם של מספר מצומצם של גופים.

תקופת המחיקה - 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות.

החריגים בהם תתאפשר מחיקה קצרה מן הרגיל:
1. רישום בגין עבירה שבוצעה על-ידי קטין שטרם מלאו לו 14 שנה - 5 שנים מיום פסק הדין.
2. רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 14-16 - 3 שנים מיום פסק הדין.
3. במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן - 5 שנים מיום פסק הדין.
4. הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה (אי הרשעה) והוטל עונש של שירות למען הציבור, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה - 5 שנים מיום פסק הדין.
5. הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (דרכי טיפול) - 5 שנים מיום פסק הדין.

קיימת תופעה פסולה מצד מעסיקים פרטיים לדרוש ממועדים לעבודה אצלם "תעודת יושר" (הדפס מן המרשם הפלילי), זאת על אף העובדה כי אסור להם על-פי חוק לעשות כן, ולכאורה, בקשה כזו מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי, ודינה שנתיים מאסר.

בשנת 96 קבע בית המשפט העליון כי זכות העיון במרשם היא גם הזכות לקבל תדפיס מלא על הרישומים הפליליים של האדם ולכן הדבר יצר תמריץ מצד גופים פרטיים לבקש מהמועמד למסור לידם עותק מן המרשם הפלילי שלו. בשנת 2008 היה ניסיון להתמודד עם התופעה הזו ובעקבות כך בוצע שינוי בתדפיס המרשם כך שהעמוד הראשון, זה המורה על היעדר מרשם פלילי, יכול לשמש גם את אלה שיש להם רישום פלילי במסירתו למעסיק (בעמוד הראשון לא מופיעים מספרי העמודים המדויקים, קרי "עמוד 1 מתוך 4 ? ולכן גם אלה שיש להם רישום פלילי יכולים להגיש את העמוד הראשון לתדפיס ולהיחשב בפני המעסיקים כמי שאינם בעלי רישום פלילי).

רישום פלילי - עילות הסגירה

לעיתים חקירת משטרה תגיע לסיומה גם מבלי שיוגש נגד הנחקר כתב אישום, תוך שימוש באחת משלוש עילות:

1. סגירת תיק בשל חוסר ראיות מספיקות: כאשר אין למשטרה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת.

2. סגירת תיק בשל חוסר אשמה: במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל "אשמה". תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה (בפועל הרישום לא נמחק ממחשבי המשטרה).

3. סגירת תיק בשל חוסר עניין לציבור: כאשר המשטרה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין.

מחיקת רישום פלילי יכולה להיעשות במספר דרכים

1. הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי: את הבקשה יש להגיש לרשות התביעה הרלוונטית (יחידת התביעות או הפרקליטות), תוך פירוט הנסיבות בגינן מבקש בעל הרישום הפלילי את בקשת מחיקת רישום פלילי. במידה ורשות התביעה תענה לבקשה, היא תשנה את עילת הסגירה באותו תיק פלילי והרישום ימחק. רצוי להגיש את הבקשה תוך קבלת סיוע וייעוץ של עורך דין פלילי.

2. הגשת חנינה לנשיא המדינה: החוק מסמיך את נשיא המדינה לאפשרות של מחיקת רישום פלילי או קיצור תקופת ההתיישנות על הרשעה מסוימת. בקשות רבות מוגשות לנשיא המדינה דווקא בכדי למחוק עבר פלילי אשר מפריע לניהול חיים נורמטיביים. בקשת מחיקת רישום פלילי שכזאת, עוברת קודם כל את בדיקת מחלקת חנינות במשרד המשפטים ועוברת לנשיא רק לאחר חתימת שר המשפטים. רצוי להגיש את הבקשה תוך קבלת סיוע וייעוץ  של עורך דין פלילי.

מרשם עברייני מין

בישראל קיים מרשם עברייני מין לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, אולם בניגוד למדינות אחרות ובראשן ארצות הברית, המרשם בישראל הוא חסוי. ואולם, קבוצת הורים פתחה אתר בשם "תנו לגדול בשקט" אליו הועלתה רשימה של עברייני מין, בהסתמך על פסקי דין ופרסומים בתקשורת.

כמו כן, בישראל על-פי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001  - כלל מוסדות החינוך והטיפול בחסרי ישע נדרשים לפנות ולקבל אישור מהמשטרה על כך שהמועמד לעבודה אצלם אינו בעל רישום פלילי בעבירות מין.

מקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק

לצפייה והורדה של רשימת המקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק לחצו כאן.

המרשם התעבורתי

כיום מנהלת המשטרה פרטי רישום אודות עבירות תעבורה (להלן ? "מרשם תעבורתי") כמערכת מידע נפרדת ממערכת המרשם הפלילי בה מנוהלים פרטי הרישום הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א ? 1981.  ניהול המרשמים בנפרד מתחייב מכוח תקנה 2 לתקנות המרשם הפלילי (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק תקופות ההתיישנות או המחיקה), התשמ"ו ? 1986 (להלן ? "התקנות"), לפיה מידע מן המרשם הפלילי לא יכלול עבירות תעבורה למעט עבירות לפי סע' 64 ו-64א' לפקודת התעבורה.

הרציונל העיקרי לניהול נפרד של שני המרשמים הוא מניעת הכתמה של המרשם הפלילי בהרשעות תעבורה, שהן שונות במהותן מהרשעות פליליות "רגילות", הן מבחינת סוג האוכלוסייה שמועמד לדין ומורשע, הן מבחינת היסוד הנפשי של מרבית העבירות והן מבחינת טיבו של ההליך השיפוטי.